פיקוד העורף אישר: החימוש שהתפצל באוויר מעל גוש דן – פצצות מצרר

אילוסטרציה - פצצת מצרר צילום: ללא

פיקוד העורף מאשר: מדובר בחימוש שמתפצל לאוויר ומפזר פצצות קטנות ברדיוס של 8 ק"מ • הקמפיין לציבור: "אל תגעו בנפלים – התרחקו ודווחו"

לראשונה מאז תחילת הלחימה מול איראן – פיקוד העורף מאשר כי אחד מהטילים שהתפוצצו הבוקר (חמישי) מעל גוש דן נשא עליו חימוש מצרר, הידוע גם בשם "חימוש מתפזר". מדובר בטיל בטיל שמפזר כמה פצצות קטנות, בזמן שהוא נמצא בגובה רב של כ-7 ק״מ באוויר. בגובה הזה, הראש הקרבי של הטיל נפתח ומתפצל – וכ-20 פצצות הקטנות עפות ממנו ברדיוס של כ-8 קילומטרים.

בפיקוד העורף אומרים כי כל פצצה קטנה כזו שמתפזרת היא במשקל נמוך של כ-2.5 ק״ג. ומדובר בפצצות עם ״מנגנון הקשה״ – כלומר כשהיא פוגעת ברצפה – היא מתפוצצת.

בפיקוד העורף מדגישים כי מדובר בטיל שהיה מוכר וידוע עד כה. הנזק שכל פצצה קטנה כזו גורמת – נזק שדומה לזה של רקטה קצרת טווח של חזבאללה: ״האיום רחב יותר מבחינה גאוגרפית – אבל הוא הרבה יותר קטן מהראשים של הטילים הבליסטיים ששוקלים בממוצע כ-400 ק״ג.

ההנחיות החדשות: להיזהר מנפלים, לא לגעת, לדווח

לאחר האירוע, פיקוד העורף יצא היום בקמפיין הסברה לציבור סביב האיום החדש של פצצות המצרר:
1. ההתגוננות אינה שונה – כמו בכל איום אחר, נדרש להיכנס למרחב מוגן ללא שינוי.
2. ⁠התפזרות הפצצות הקטנות גורמת לכך שיש לא מעט נפלים – ולכן ההדגשה לציבור היא בכל מקום שמזהים נפל כזה – להיזהר, להתרחק ולא לגעת – וכמובן לדווח לרשויות.

יש מי שנאבקים גם בחזית הכלכלית. עסקים קטנים ועצמאים, שנפגעו קשות מהמצב המתמשך, זוכים כעת לרשת סיוע ייחודית.

אילוסטרציה - פצצת מצררצילום: ללא
אילוסטרציה – פצצת מצרר
צילום: ללא

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד