סוף עצוב: הלוחם היהודי שזכה לאות הערכה מזלנסקי על אומץ ליבו – נפל בשדה הקרב

ליאוניד קרסנוב, בשנות ה-30 מהעיר דניפרו, נהרג בחזית הלחימה מול הרוסים במזרח אוקראינה.

הלוחם היהודי היה ממקימי יחידת מודיעין מיוחדת של הצבא האוקראיני ובמסגרת זו הוא הוכשר לעשות שימוש בכלי נשק רבים ומגוונים.

כהערכה על אומץ ליבו בשדה הקרב, קיבל קרסנוב אות מיוחד מהנשיא ולדימיר זלנסקי. על פי הצו הנשיאותי, הלוחם היהודי הפגין "אומץ אישי ופעולות חסרות אנוכיות שהוצגו במסגרת ההגנה על ריבונות המדינה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, בהתאם לשבועת הנאמנות הצבאית".

ליאוניד היה בן יחיד. אמו אלנה היא מנהלת בית הספר היהודי בעיר דניפרו – שנחשב לביה"ס היהודי הגדול ביותר במזרח אירופה שלו אלפי בוגרים שהשתלבו בין היתר בכלכלה ובפוליטיקה האוקראינית.

מבית הספר נמסר: "אנו מביעים תנחומים לאלנה לאונידובנה קרסנובה, מנהלת בית הספר, שבנה נפל על הגנת המולדת. הקהילה מסייעת בהבאת גופתו לקבורה".

הקהילה היהודית בדניפרו נחשבת לגדולה ביותר באוקראינה וחברים בה יותר מ-30 אלף יהודים, תחת הנהגתו של רב העיר ושליח חב"ד הרב שמואל קמינצקי.

כזכור, בשבוע שעבר במהלך כנס של ראשי הקהילות הקטנות באוקראינה שקיימה "פדרציית הקהילות היהודיות" (FJCU) במדינה דיווחו המשתתפים כי מאות יהודים מרחבי המדינה שהתגייסו לצבא האוקראיני נפגעו בקרבות. קצתם נהרגו ואחרים נפצעו או נפגעו מטראומה בשדה הקרב.

לדברי הרב מאיר סטמבלר, יו"ר ה"פדרציה": "הלב נקרע נוכח עוד אדם שנופל לחינם, במלחמה על ערכי הצדק והיושר. אנו בטוחים ומאמינים שבקרוב ממש נזכה לתחיית המתים וליאוניד בתוכם, בביאת המשיח"

המשטרה: המחבל דרס, יצא מהרכב ודקר עוברי אורח | כתבה מתעדכנת

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד