״פה גר״ הרב עובדיה

 

השבוע הציבה עיריית תל אביב-יפו שלט הנצחה בשדרות רוטשילד 96, לזכרו של הרב עובדיה יוסף זצוק״ל, אשר התגורר במקום בעת ששימש כרבה הראשי של העיר

כחלק ממיזם ״פה גר״ של עיריית תל אביב-יפו, אשר חרטה על דגלה להנציח את ענקי הרוח והתרבות אשר התגוררו בתחומי העיר העברית הראשונה, הוצב שלט הנצחה מול הבית בשדרות רוטשילד 96, שם התגורר הרב עובדיה יוסף זצוק״ל בעת שכיהן כרב הראשי של העיר.

שלט ההנצחה מצטרף להנצחתו של הרב עובדיה יוסף זצוק״ל בפרס עירוני לכתיבה הלכתית.

ראש עיריית תל אביב יפו, מר רון חולדאי אמר לאחר הצבת השלט: ״ארבע שנים שימש הרב עובדיה יוסף כרבה הראשי של העיר תל אביב-יפו, ואולם ברוחו נותר תמיד בעירנו, עיר של אחדות ישראל, של "כל ישראל חברים" ו"ישראל ערבים זה לזה". והרי זה בדיוק הקו המאפיין את מפעלו הפסקני העצום של הרב עובדיה – קו של פסיקה מחבקת שתגביר את האחדות בעם ישראל. הרב עובדיה אינו איתנו – אבל מורשתו ותורתו עמנו."

סגן ראש עיריית תל אביב יפו ונציג תנועת ש״ס בעירייה, מר אלחנן זבולון, שהוביל את המהלך לקביעת השלט במקומו אמר:
״כשליחו של מרן במועצת העיר תל אביב-יפו שמחתי לראות את השלט שהוצב לאחרונה בפתח ביתו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל ע"י העירייה, זוהי החלטה הראויה לכל שבח והיא מצטרפת להנצחתו בפרס העירוני לכתיבה הלכתית "פרס הרב עובדיה יוסף". מר"ן זצוק"ל היה אביהם של ישראל, הטביע את חותמו ההלכתי תורני באופן שאין שני לו והיה גשר בין קהלים רבים בחברה הישראלית. הנצחת מקום משכנו בשעה שכיהן בעיר ראויה ביותר למען דורות ההמשך."

אלחנן זבולון ליד השלט החדש, צילום: כפיר סיון
צילום: כפיר סיון
צילום: כפיר סיון

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד