כל מי שעוסק בניהול הון יודע שהשאלה הכבדה ביותר אינה "כמה להשקיע" אלא "איפה להשקיע". שוק המניות הציבורי מוכר, נגיש ושקוף – אך גם תנודתי, רגיש לחדשות ותלוי בלחי הגאות והשפל של מחזורי הכלכלה העולמית. לצדו קיים עולם רחב ומגוון של השקעות שפועלות לפי כללים שונים לחלוטין, ומציעות פרופיל סיכון-תשואה שאינו זהה לזה שמוכרים מהבורסה. מדובר בהשקעות האלטרנטיביות – וכדי להתמצא בהן, כדאי להכיר את המפה לפני שנכנסים לשטח.
מהן השקעות אלטרנטיביות ומה מאפיין אותן?
השקעות אלטרנטיביות הן כל אפיק השקעה שאינו מניות, אגרות חוב או פיקדון בנקאי. המשמעות המעשית היא שמדובר בנכסים שבדרך כלל אינם נסחרים בבורסה, שנגישותם מוגבלת בדרך כלל למשקיעים כשירים ומוסדיים, ושמחזורי ההשקעה בהם ארוכים יותר מאלה המוכרים משוק ההון הסחיר. קרנות פנסיה, קרנות ריבון וחברות ביטוח בנו הקצאות עמוקות לנכסים אלטרנטיביים לאורך שני עשורים, ומרביתן ממשיכות להרחיב אותן, כשהקצאות אלה עלו מרמות חד-ספרתיות בתחילת שנות האלפיים לכדי 20%-30% מהתיק בממוצע כיום. הנתון הזה לבדו מלמד על השינוי המבני שהתרחש בתפיסת ניהול ההון המוסדי.
הסוגים המרכזיים: מהון פרטי ועד תשתיות
הון פרטי הוא אחד האפיקים הוותיקים ביותר בתחום. הרעיון הבסיסי – השקעה בחברות שאינן נסחרות בבורסה, בין אם ברכישת חברות בוגרות, מימון חברות צמיחה, או השקעה בסטארטאפים בשלבים מוקדמים. היתרון הגדול הוא הפוטנציאל לתשואה עודפת על פני שוק המניות הציבורי, אך תמורת שתי וויתורים משמעותיים: תקופת השקעה ארוכה של שבע עד עשר שנים, ונזילות נמוכה מאוד לאורך כל הדרך. שווי העסקאות בתחום ההון הפרטי בארה"ב עלה ב-19.3% בשנת 2024 לעומת השנה הקודמת, והגיע ל-838 מיליארד דולר, מה שמעיד על רמת פעילות גבוהה בענף.
חוב פרטי הוא האפיק שצמח בקצב המהיר ביותר בשנים האחרונות, ולא בלי סיבה. היקף שוק החוב הפרטי העולמי עמד על כ-3 טריליון דולר בתחילת 2025, לעומת כ-2 טריליון דולר בלבד ב-2020, ותחזיות מצביעות על המשך צמיחה לכ-5 טריליון דולר עד 2029. הרקע לצמיחה הזו טמון ברגולציה הבנקאית המחמירה שנכנסה לתוקפה לאחר משבר 2008: הבנקים קיצצו בהלוואות לעסקים בינוניים, ולתוך החלל הזה נכנסו קרנות חוב פרטיות שמעניקות הלוואות ישירות. המשקיעים בקרנות אלה מקבלים ריבית שוטפת, לרוב בשיעור משתנה שעולה ביחד עם הריבית בשוק – מה שהפך את האפיק לאטרקטיבי במיוחד בסביבת הריבית הגבוהה של השנים האחרונות. בתקופות של עלייה בריבית, ההלוואות הישירות – הענף הגדול בחוב הפרטי – הניבו תשואה ממוצעת של 11.6%, גבוהה בשתי נקודות אחוז מהממוצע ארוך הטווח שלהן.
נדל"ן בינלאומי ותשתיות הם שני אפיקים שחולקים מאפיין עיקרי משותף: יצירת תזרים הכנסה שוטף ויציב. בנדל"ן מניב, הכנסות השכירות מספקות תזרים צפוי לאורך השנים, לצד פוטנציאל לעליית ערך הנכס. בתשתיות – כבישי אגרה, מסופי נמל, מגדלי תקשורת ומתקני אנרגיה מתחדשת – ההכנסה נשענת על חוזים ארוכי טווח עם גורמים ממשלתיים או תאגידים גדולים, ולכן נחשבת לאחד האפיקים היציבים ביותר בעולם של השקעות האלטרנטיביות . קרנות גידור פועלות באופן שונה מהיסוד: הן מנהלות השקעות בשווקים הפיננסיים תוך שימוש באסטרטגיות מתוחכמות המאפשרות להן להרוויח גם כשהשוק יורד, אם כי ביצועיהן תלויים במידה רבה ביכולת מנהל הקרן ובאסטרטגיה שהוא מיישם.
היתרונות המרכזיים של השקעות אלטרנטיביות
הסיבה העיקרית שמשקיעים פונים להשקעות אלטרנטיביות היא הפיזור. בניגוד למניות ואגרות חוב, שהמתאם ביניהן עלה בתקופות משבר, ההשקעות האלטרנטיביות נוטות לנוע באופן עצמאי יחסית ביחס לשוק הציבורי. כאשר הבורסה צוללת בגלל חדשות ממאקרו-כלכליות, קרן שמממנת הלוואות לחברות אירופאיות או מחזיקה בנכסי לוגיסטיקה ביפן – לא בהכרח תרגיש את ההשפעה באותה עוצמה. היתרון השני הוא פוטנציאל התשואה: בשל הנזילות הנמוכה, מנהלי קרנות אלטרנטיביות נדרשים להציע פרמיית אי-נזילות שמתבטאת בתשואה פוטנציאלית גבוהה יותר. היתרון השלישי הוא הגנה מסוימת מפני אינפלציה – נכסים ריאליים כמו נדל"ן ותשתיות נוטים לשמר ואף להגדיל את ערכם הריאלי לאורך זמן.
ממה צריך להיזהר?
הנכנסים לעולם ההשקעות האלטרנטיביות צריכים להכיר היטב גם את הסיכונים. הנזילות הנמוכה היא הבולטת ביניהם: כסף שנכנס לקרן אינו זמין לפדיון מיידי, ובתקופות שבהן הצרכים הפיננסיים משתנים, הדבר עשוי להיות בעייתי. כמו כן, פיזור הביצועים בין מנהלים שונים בתחום הוא משמעותי – הכסף נוטה לזרום למנהלים המובילים, בעוד מנהלים ברמה בינונית עלולים להתקשות בתקופות קשות. לכן, בחירת מנהל הקרן היא החלטה לא פחות חשובה מבחירת סוג האפיק עצמו.
סוגיית השקיפות גם היא רלוונטית: בשוק הפיננסי הציבורי כל מידע מהותי מדווח ברגע שהוא מתרחש. בקרנות פרטיות, הדיווח תלוי במדיניות המנהל ומגיע לרוב ברבעוניות, מה שמקשה על מעקב שוטף. בנוסף, חוקרים מצאו ששיטות הערכת השווי הנהוגות בקרנות פרטיות יוצרות החלקה של התנודתיות בדיווחים – מה שעלול לגרום למשקיעים להעריך בחסר את רמת הסיכון האמיתית שלהם. משקיע מיומן צריך לקחת זאת בחשבון כשהוא מנתח את הביצועים המדווחים.
חברת iFunds מבית אלטשולר שחם מלווה משקיעים כשירים בגישה לאפיקי השקעה אלטרנטיביים – קרנות חוב, נדל"ן בינלאומי ותשתיות – תוך ניתוח מעמיק של כל הזדמנות וסינון קפדני של מנהלים, כדי לסייע למשקיעים לנווט בשטח שדורש ידע ממשי.
סיכום: כלי להשלמה, לא להחלפה
ההשקעות האלטרנטיביות אינן תחליף לתיק המניות ואגרות החוב – הן שכבת פיזור נוספת שנועדה להשלים אותו. תחזיות הענף מצביעות על היקף של כ-30 טריליון דולר בנכסים מנוהלים בתחום עד 2035, כשחלק ניכר מהצמיחה צפוי להגיע מצד משקיעים פרטיים. המשמעות היא שמה שהיה נחלתם הבלעדית של הגופים המוסדיים הגדולים – הופך בהדרגה לנגיש יותר גם עבור המשקיע הפרטי הכשיר. הכניסה לעולם הזה מחייבת הבנה, סבלנות ובחירת שותפים מקצועיים ראויים – אך עבור מי שמגיע מוכן, ההשקעות האלטרנטיביות מציעות ממד של פיזור ופוטנציאל תשואה שקשה למצוא באפיקים הסחירים הרגילים.
