אקסטרים לכל המשפחה: פאמפטרק ראשון בתל אביב עם סרף סקייט

תל אביב סוף סוף קיבלה פאמפטרק

עיריית תל אביב-יפו משקיעה 4 מיליון שקלים בהקמת הפאמפטרק הראשון בעיר, המותאם לרמת הרכיבה הגבוהה בעולם. הפארק מיועד לחובבי אקסטרים מכל הגילאים והרמות. הפארק האתגרי, שהוקם על ידי החברה העירונית "אתרים" בשיתוף חברת עז הרים הישראלית, ממוקם בסמוך למרכז הקהילתי החדש לספורט ימי בחוף הדולפינריום. שטחו משתרע על 3.5 דונם וכולל מדשאות, הצללות ותאורה המאפשרת שימוש גם בלילה. הוא הפאמפ טראק הגדול ביותר הפתוח לשימוש הציבור.

הפארק כולל שני אלמנטים עיקריים:

מסלול פאמפטרק: מסלול אתגרי מסוג "Velosolutions" (חברה שוויצרית מובילה בתחום), שנבנה בשיטה ייחודית ועומד בתקן אליפות עולם של ה-UCI. המסלול מותאם לאירוח תחרויות בינלאומיות, כולל אליפות העולם במסלולי פאמפטרק, אך מתאים גם לשימוש של רוכבים בכל הרמות והגילים. אלמנט שני- משטח ההחלקה בנוי מבטון מוחלק שנבנה בקפידה על ידי צוות מומחים מחו"ל, מותאם לגלישה והחלקה על סקייטבורד מסוג "סרף סקייט". השימוש בסקייטבורד מסוג זה מדמה תנועה של גולש גלים על גל, זוהי סצנה חדשה יחסית שצמחה מתוך ענף הגלישה בקליפורניה והפכה לסצנה עולמית גדולה.

מיקומו של הפארק אינו מקרי – הוא משלים את הפארק החופי, רצועת החוף החדשה והמרכז הקהילתי לספורט ימי, כחלק מחזון עירוני ליצירת רצף טיילות לאורך חוף תל אביב, עם נתיב אופניים לאורך כל החוף, מצפון בגבול הרצליה ועד דרום בגבול בת ים. פתיחת הפאמפטרק היא בשורה משמחת לחובבי הספורט האתגרי בתל אביב, ומציעה מקום נוסף לפעילות ספורטיבית, אימונים וכיף לכל המשפחה.

רדיט צילום: כפיר סיוון.
רדיט צילום: כפיר סיוון.
רדיט צילום: כפיר סיוון.

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד