הועדה המחוזית התכנסה: קרית שלום תשנה את פניה I כל הפרטים

אושרה סופית התוכנית להתחדשות עירונית בשכונת קריית שלום בתל אביב

הוועדה המחוזית תל אביב אישרה למתן תוקף את התוכנית להתחדשות עירונית במסגרת פינוי-בינוי הכוללת 335 יחידות דיור

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל-אביב, בראשות אדר' דניאלה פוסק, החליטה לאשר את התכנית התחדשות עירונית בשכונת קריית שלום (מתחם "אופטושו-ליוויק") בתל-אביב במסלול של פינוי-בינוי.

התוכנית שביוזמת הוועדה המקומית תל אביב-יפו, הינה על שטח כולל של כ-30 דונם והיא ממוקמת בחלק הצפון-מזרחי של שכונת קריית שלום.

התוכנית כוללת הקמת מגדל בן 33 קומות שישלב מגורים, שטחי מסחר ושטחי ציבור, וכן 3 מבנים נוספים בגובה של עד 10 קומות למגורים. סה"כ מדובר ב-335 יחידות דיור חדשות.
כיום מצויים בתחום התכנית 4 מבנים במצב תחזוקתי ירוד בהם 118 יחידות דיור שיפונו לטובת הפרויקט.

בנוסף לשטחי הציבור שישולבו במגדל, יוקם מבנה ציבור נוסף, על שטח של כ-5 דונם וכן יוקצו כ-13 דונם שטחים פתוחים. כמו כן, התוכנית מצויה בקרבה לתחנת מטרו עתידית ולפיכך נקבע תקן חנייה מופחת בהתאם למדיניות הוועדה המחוזית לציפוף לאורך צירי מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן).

לאור הנחיצות במציאת פתרון לדיירים המתגוררים במקום, עיריית תל אביב, יוזמת התוכנית, קבעה שטח חלופי למגורים במתחם אשר משמש כיום כמגרש כדורגל בדרך קיבוץ גלויות. רק לאחר אכלוס ופינוי הדיירים מדירותיהם במתחם, יהרסו מבני המגורים החדשים ובמקומם יוקמו שטחי הציבור.

התוכנית נערכה על ידי משרד יסקי-מור-סיוון אדריכלים.

הדמיה: משרד יסקי מור סיוון אדריכלים
התחדשות עירונית קרית שלום, הדמיה: משרד יסקי מור סיוון אדריכלים

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד