שמע ישראל: קריאת אחדות עולמית למען החטופים והחיילים

כותל

קריאת שמע אדירה למען שחרור החטופים ושלום החיילים: אירוע תפילה מיוחד יתקיים מחר – יום ה' – ברחבת הכותל המערבי, בהשתתפות אלפי יהודים מכל רחבי העולם

מחר (ה') | 21.03 | 16:30 | רחבת הכותל המערבי ויועבר בשידור חי.

את האירוע ינחה אביב אלוש

מר הרצוג: "גם אני מצטרף לכל העם היהודי, בתענית אסתר ובקריאת ‘שמע ישראל׳ להחזרת כל החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום חיילינו וגיבורנו ולאחדות עם ישראל בארץ ובעולם כולו"

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"- את המילים האלה, מכיר כל יהודי כמעט מרגע לידתו. אלו מילים שמלוות את כולנו ברגעי שמחה ולא פעם ברגעים של קושי ומצוקה.
בחודשים האחרונים נחשפנו לאלפי ישראלים שסיפרו כי ברגעים הכי מטלטלים שאליהם נקלעו בשבעה באוקטובר, במלחמה ובשבייה, הם זעקו בקול, או לחשו את ששת המילים הללו.
אנחנו מחכים להם כבר כמעט חצי שנה, סופרים את הדקות, לפעמים את השניות ומייחלים לרגע שישובו לחיק משפחותיהם הכואבות, האוהבות והמצפות.
לרגע אחד של אחדות עולמית, יתאחד כל העם היהודי בארץ ובעולם, מחר, יום חמישי, צום תענית אסתר, ה-21.03 בשעה 17:30 וכולם פה אחד יקראו את התפילה שהיא תמצית יהדותנו.

החל מהשעה 16:30 יתקיים אירוע בהנחייתו של השחקן אביב אלוש, בארבעה מוקדים ברחבת הכותל המערבי ובסופו תתקיים קריאת שמע מרכזית בכותל בנוכחות משפחות החטופים, רב הכותל שמואל רבינוביץ ומכובדים נוספים.

האירוע כולו ישודר בשידור חי ויוקרן מהכותל למוקדים רבים ברחבי הארץ והעולם.
האירוע מתקיים בחסות הקרן למורשת הכותל, בשיתוף עיריית ירושלים וגורמים רבים נוספים מהארץ ומהעולם שתמכו במטה המשפחות למען קיומו של אירוע זה.

כותל
קרדיט צילום: דוד סופר

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד