חקלאות על פי התורה: בפעילות סגן שר החקלאות ח"כ משה אבוטבול, יצאו לדרך קולות הקוראים למחקרים משותפים של מכון וולקני והמכונים התורנים לחקר המצוות התלויות בארץ

"לאחר עבודה ממושכת של סגן שר החקלאות ח"כ משה אבוטבול, הממונה על תחום המצוות התלויות בארץ במשרד, יחד עם צוות לשכתו, והמדענית הראשית במשרד ד"ר מיכל לוי, יחד עם ראשי המכונים התורנים לחקר המצות התלויות בארץ, בשעה טובה קולות הקוראים לקיום המחקרים התורנים 'לחקלאות על פי התורה' יצאו לדרך ויעסקו בנושאים: ערלה, כלאים, גידול המונע חרקים, פיתוח פרוטוקולי לגידול שמיטה, ומניעת חילולי שבת בענפיים חקלאים.

סגן שר החקלאות ח"כ משה אבוטבול מסר: "זהו יום בשורה לחקלאים והחקלאות בישראל, אני קורא למכונים וחוקרים המוכרים במשרד החקלאות, להגיש בקשות למחקרים שיצאו עבור הציבור, בינהם עשרות מחקרים כללים שמסייעים ופועלים לפתרונות ולסיוע למען החקלאים שומרי המצוות, הנצרכים לפתרונות טכנולוגיים, מעבר לפתרונות הישירים הנוגעים להלכה, ומופעים בשאר הסעיפים הרבים בקול קורא.

כאן המקום להודות, לשר אבי דיכטר, ולמנכ"ל המשרד אורן לביא. שדחפו להתקדמות בנושא ותמיד מובילים לתהליכים של פריצת חסמים, ואיגום משאבים במשרד. ולמדענית הראשית ד"ר מיכל לוי, שיחד עם ראשי המכונים התורנים לחקר המצוות התלויות בארץ, הכינו תשתית של שיתוף פעולה מבורך, שהגדיר את סדרי העדיפות והדחיפות למחקרים החשובים בימים אלו עבור ציבור החקלאים בישראל.

מעבר לסיוע לחקלאים צריכים אנו תמיד לזכור, שכל מחקר מבורך מסייע לטיפול בנושא הכאוב שעליו הלכנו לבחירות, והוא 'יוקר המחיה' ובמידה ויהיו מחקרים טובים שיסייעו לגידול בתוצרת החקלאית בישראל, שבאופן ישיר זה מסייע גם לכלכלה ולחיסכון בעלויות ולמחירים הוגנים לציבור בישראל".

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד