המאבק בהקמת מתקן הפסולת ליד השפד"ן: חלק מהפסולת תעבור לחירייה

עיריית ראשון לציון מעלה הילוך במאבק כנגד הקמת מתקן הפסולת ליד השפד״ן: החל מתחילת אוגוסט היא תעביר חלק מהפסולת המעורבת (אשפה) שלה, לתחנת המעבר בחירייה

עיריית ראשון לציון מורידה את הכפפות וכפי שהבטיחה מתחילה במאבק הציבורי כנגד הקמת מתקן הפסולת ליד השפד״ן.

כחלק מהמאבק, החל מתחילת חודש אוגוסט, תחל עיריית ראשון לציון להעביר חלק מהפסולת שלה לאתר הפסולת בחירייה ותעשה זאת בשלבים.

כזכור, בצעד זה בעצם מייתרת העירייה את ההיתכנות הכלכלית של יזמי מתקן הפסולת עם הקמת המתקן, שכן רוב הפסולת שאמורה להיות מטופלת במתקן העתידי היא של העיר ראשון לציון.

צילום: דוברות עיריית ראשל״צ

אתמול, בסיור שערך מנכ״ל העירייה – דורון מילברג, ושאר בכירי הנהלת העירייה בחירייה, סוכם המתווה והתחלת העברת חלק מהפסולת החל מה-1.8.

יצוין, כי בראשון לציון ישנה גם תחנת מעבר העירונית אשר צפוייה להמשיך ולפעול כרגיל בשנים הקרובות ולאחר מכן תיסגר בשל בנייה סמוכה במקום.

בחירייה ישנם מתקנים חדשניים עם אחוזי מיחזור גבוהים, תוך סטנדרטים מחמירים של שמירה על הסביבה. המתקן בבעלות איגוד ערים במרכז הארץ.

חירייה, איגוד ערים לתברואה, ציינו כי יוכלו לטפל בכל הפסולת העירונית של העיר ראשון לציון לפי דרישתה.

לדברי ראש העירייה רז קינסטליך: ״כפי שהבטחנו, אנחנו מתחילים את המאבק הציבורי שלנו כנגד הקמת המתקן. לצד הבחינה שלנו לפנות גם לבג״ץ, אנו נתחיל גם את העברת הפסולת שלנו לחירייה כדי לוודא שאף יזם לא יתעשר על חשבון תושבות ותושבי העיר. היציאה של הצדק לאור במקרה הזה הוא ארוך ולא פשוט, אך לבסוף ייצא״.

צילום: דוברות עיריית ראשל״צ

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד