מנגישים את האתר ההיסטורי לכולם: הסתיימו העבודות להקמת המעלון במערת המכפלה

המנהל האזרחי מזמין את הציבור הרחב לטקס חניכת המעלון במערת המכפלה שבחברון, זאת בתום עבודת מטה של מנהלת התיאום והקישור לחברון וקצין מטה דתות במנהל.

חניכת המעלון היא חלק מתכנית משמעותית להנגשת האתר ההיסטורי לכלל האוכלוסיה – שכלל בין היתר גם סלילת שביל גישה נגיש לאתר ובפרט למעלון לבעלי צרכים מיוחדים.

פרויקט ההנגשה נעשה בהובלת המנהל האזרחי ובהשתתפות: משרד הביטחון, החברה הממשלתית לתיירות במשרד התיירות, המשרד לשירותי דת וגורמים נוספים. עלות הפרויקט – כחמישה מיליון שקלים.

במהלך העבודות להקמת המעלון, אותן ביצעו אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון ויחידת קצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, נמצאו ממצאים ארכיאולוגים נדירים מתקופות שונות כגון: מטבעות, שברי חרסים ושרידי מבנים. הממצאים הארכיאולוגים הנדירים הועברו להמשך מחקר וטיפול של יחידת קמ״ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

בשבוע הבא (יום חמישי, 8 ביוני 2023) יתקיים במערכת המכפלה טקס חניכה בראשות ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף פארס עטילה, ובהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים שעבדו יחד על הפרויקט בשנתיים האחרונות. נדגיש כי הציבור הרחב מוזמן להשתתף בטקס.

לדברי ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף פארס עטילה: ״מדובר ברגע היסטורי. פרוייקט הנגשת מערת המכפלה הינו אחד מהפרויקטים החשובים ביותר אותם קידם המנהל האזרחי בתקופה האחרונה.

אני מודה לכלל השותפים שנרתמו לפרויקט החשוב הזה בשנתיים האחרונות. בשם כל המנהל האזרחי, אני מברך על סיום העבודות וסמוך ובטוח שנוסיף לפעול להנגשת אתרים קדושים וארכיאולוגיים לכלל הציבור במרחב יהודה ושומרון״.

בתגובה להודעת המינהל האזרחי על סיום הנגשת מערת המכפלה, שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר: "הנגשת המערה מאחדת את העם. מדובר במעשה הומניטרי שמראה מי באמת דואג לציבור המתפללים.

מהיום יוכל כל אדם ולא משנה מהו מוצאו או מידת מוגבלותו להגיע למערת המכפלה בכבוד. חופש הדת וחופש התנועה הינם חלק מחוקי היסוד של כבוד האדם וחירותו. זכינו אחרי מאבק נחוש להחזיר את המערה לידי בניה ובכך לעזור לכלל המתפללים במקום.

ארגון בצלמו  ימשיך להיאבק על חופש דת ותנועה ונגישות בכל אתרי הדת והמורשת בישראל".

צילום: המנהל האזרחי

ואילו התגובות במערכת הפוליטית על פתיחת המעלית וסיום ההנגשה במערת המכפלה:
שר הדתות הרב מיכאל מלכיאלי שהיה מיוזמי המאבק מסר: "מדובר ביום חג. מיום כניסתי לכנסת נאבקתי שמקום כה קדוש לעם היהודי יהיה נגיש לכלל המבקרים והמתפללים במקום. בשבוע הבא נזכה להשתתף בטקס המרגש ביחד עם הרבה אנשים שהמקום היה חסום בפניהם עד כה.

שנים רבות נלחמנו בוועדות וכעת אנחנו זוכים לתקצב את הקמת ותחזוקת המעלית והמקום. המשרד בראשותי ימשיך לפעול ולקדם הנגשת אתרי דת מקוואות ובתי כנסת".

ח״כ קטי שטרית אמרה: "מיומי הראשון בכנסת ישראל נאבקתי בכל הכלים העומדים לרשותי למען הנגשת מערת המכפלה לבעלי מוגבלות פיזית להגיע אליה. גם כאשר היה נדמה כי מאמציי עולים בתוהו לא אמרתי נואש.

אני מודה לאלוקים על הזכות שנפלה בחלקי להנגיש את מערת המכפלה, מקום קבורת אמותינו ואבותינו, לכל יהודי החפץ בכך".

חה"כ משה סולומון יו"ר ועדת משנה ביו"ש הוסיף: "מברך על הבשורה של פתיחת המעלית במערת המכפלה. הנושא החשוב הזה של נגישות במקום שכל כך חשוב לעם היהודי הובא לפתחי כיו"ר וועדת יו"ש על ידי ארגון בצלמו, ויחד פעלנו להסדרת הנושא.

אני מברך את העוסקים במלאכה, ובראשם שמאי גליק, ומאחל לכל המבקרים במערכת המכפלה שיתקבלו תפילותינו ברצון".

לדברי ח"כ אריאל קלנר, הליכוד: "אני מבקש למסור ברכות חמות לרגל חניכת המעלון במערת המכפלה. כמי שפעל רבות והשתתף בדיונים שנערכו על הנושא החשוב הזה, אני נרגש מפתיחת המעלון ומוצא בו בשורה הן במובן ההומניטרי והן במובן הלאומי.

הנגשת האתר לבעלי מוגבלויות היא עשיית צדק, כך שמעתה ועד עולם יוכלו בעלי המוגבלויות להתפלל במקום הקדוש ביותר לעם היהודי בנוחות.

במובן הלאומי מדובר בביטוי נוסף לריבונות הישראלית על מערת המכפלה, היא האתר החשוב לנו ביותר, ואני מלאה גאווה ושמחה על כך".

לוחמי יס"מ עצרו חשוד עם 22 בקבוקי סם החשוד כסם אונס

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד