"הישיבה עוד תגדל ותפרח": מכתב התמיכה של ראשי הישיבות בישיבת מעלה אליהו

עשרות ראשי ישיבות ורבנים במכתב תמיכה בישיבת מעלה אליהו בת"א: "מכל הסערה הזו יצא אך טוב לישראל, והישיבה תגדל ותפרח"

כ-40 רבנים וראשי ישיבות בציונות הדתית שלחו היום (שלישי) מכתב תמיכה לראש ישיבת מעלה אליהו בתל אביב, הרב חיים גנץ, לצוות הר"מים ולתלמידי הישיבה, זאת ברקע ההתקפות אותן הם חווים בתקופה האחרונה כנגד העברת הישיבה למיקומה החדש במרכז ת"א.

בין הרבנים החתומים על המכתב: הרב זלמן ברוך מלמד, ראש הישיבה הגבוהה בית אל, הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון, הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, הרב אלי סדן, ראש מוסדות בני דוד עלי, הרב ברוך וידר, ראש ישיבת הכותל ועוד.

צילום: דוברות ישיבת מעלה אליהו

הרבנים ביקשו לחזק את הישיבה והעומד בראשה מול ביטול הקצאת המבנה לישיבה על ידי עיריית תל אביב: "המשיכו בעבודת הקודש ביתר שאת וביתר עוז להרבות אור תורה בתל אביב עיר הקודש ולקרב את ישראל לאבינו שבשמים", כתבו, והוסיפו "אל תיראו ואל תחתו מפני המחרפים המבולבלים המבקשים לפגוע בהצלחתה של הישיבה. מכל הסערה הזו בעזהי"ת יצא אך טוב לישראל, והישיבה תגדל ותפרח עוד ועוד".

משה גוטמן, מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, עמותת הגג של הישיבות הגבוהות מסר: "מול קומץ מוחים, שפועלים משנאה והרבה בורות, המבקשים להצר את צעדיה של הישיבה, עומד המפעל התורני המרשים שפועל כבר כ-25 שנים, שמרבה אהבת ישראל, תורה מחברת והארת פנים גדולה.

סוף האמת הנצחית לגבור על החושך. נקווה שהשכנים החדשים ילמדו מהשכנים הקודמים ויבינו שישיבת מעלה אליהו היא נכס לעיר תל אביב, מקור של רוח והשראה, ולא נטל חלילה".

הטכנולוגיה החדשה שתאפשר להילחם בבעיה הנפוצה אצל גברים

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד