סיורי סאונד בתל אביב-יפו: החוויה האורבנית שכולם חייבים לנסות

פרויקט "בחוצה" של עיריית תל אביב-יפו

עיריית תל אביב-יפו, בשיתוף פעולה עם אמנית הפרפורמנס והסאונד רותם וולק, משיקה את פרויקט "בחוצה" – סדרת סיורי אוזניות המציעה חוויה אורבנית ייחודית וחדשנית

במסגרת הפרויקט, מוזמנים תושבי העיר והמבקרים לצאת למסע סאונד בשכונות העיר, כאשר כל שכונה נושאת נרטיב ופסקול ייחודי המאפיינים אותה. מטרת הסיורים היא לאפשר למשתתפים להתבונן מחדש בעיר, לגלות צדדים פחות מוכרים וליצור חיבור רגשי מחודש למרחב האורבני.

הסיורים מותאמים לכל מצב – הליכה יומיומית, המתנה לאוטובוס או טיול יזום בשכונה מרוחקת. המשתתפים מקבלים את חוויית הסאונד ישירות דרך האוזניות שלהם, באמצעות סריקת ברקודים המפוזרים בשכונות או באמצעות קישורים ייעודיים בספוטיפיי ובאפל.

מה כוללים הסיורים?

  • שדרת בן גוריון: התבוננות בשדרה מזווית שונה ומפתיעה.
  • רמת אביב הירוקה – חורשת רידינג: מסע פנימי ביער העירוני.
  • פלורנטין – ויטל פינת פלורנטין: סיור המשלב את ההיסטוריה של השכונה עם חוויות עכשוויות.
  • יד אליהו: מסע נוסטלגי בקולות השכונה המאפשר הצצה פנימית.
  • יפו: נסיעה ייחודית ברכבת הקלה מאליפלט דרומה – חוויית סאונד המשלבת את יפו עם הרכבת בלב המאזינים.

(הסיורים זמינים גם בשפה הערבית.)

איך משתתפים?

פשוט מאוד – סורקים את הברקודים המוצבים בנקודות מרכזיות בכל שכונה או מתחברים באמצעות קישורים ייעודיים.

למידע נוסף והצטרפות לפרויקט "בחוצה", ניתן לבקר באתר עיריית תל אביב-יפו.

אושר בכנסת: מענק 28,720 ₪ מביטוח לאומי לאזרחים בערים שנפגעו ב7/10

פרויקט "בחוצה" של עיריית תל אביב-יפו
פרויקט "בחוצה" של עיריית תל אביב-יפו

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

פרסום כתבות

למה כתבות ממומנות הפכו לנכס שיווקי חשוב לעסקים?

הפרסום הדיגיטלי משתנה. אם בעבר עסקים התמקדו בעיקר במודעות בגוגל וברשתות החברתיות, כיום יותר חברות משלבות פרסום כתבות באתרי חדשות ותוכן כחלק מאסטרטגיית השיווק שלהן.

איך לבחור נכון מימון לרכב חדש בלי להסתבך עם ההחזרים

מצאתם את הרכב שחלמתם עליו, סגרתם מחיר בסוכנות, ואז מגיע הרגע הפחות נעים: מאיפה מביאים את הכסף. רוב הישראלים לא שולפים 150,000 שקל מהחשבון העו"ש,

המודל שפיצח את השיטה: כיצד אקו-סיסטם אחד מחסל את תעשיית הקורסים המיושנת וממציא מחדש את החינוך הפיננסי בישראל

במשך עשורים, תעשיית ההשכלה הפיננסית בישראל הייתה שבויה בתוך שני מודלים שבורים, מיושנים ומתסכלים. המודל הראשון הוא המודל האקדמי המסורתי: מסלול מפרך של שלוש עד