אגירת אנרגיה בישראל בהשוואה לעולם המערבי

אגירת אנרגיה היא אחד האתגרים המרכזיים במעבר לאנרגיות מתחדשות, ומהווה נדבך חיוני ליציבות ואמינות משקי החשמל ברחבי העולם. בישראל, כמו במדינות רבות בעולם המערבי, יש צורך בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאגירת אנרגיה, אך המדינה מתמודדת עם אתגרים ייחודיים בשל מאפייניה הגיאוגרפיים, הכלכליים והרגולטוריים.

מצב אגירת האנרגיה בישראל

בישראל, אגירת האנרגיה הופכת לחשובה במיוחד בשל היעד של ייצור 30% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד שנת 2030. נכון להיום, עיקר המאמצים מתמקדים באגירה באמצעות סוללות ליתיום-יון, אשר מותקנות הן במתקנים מסחריים והן לשימוש ביתי. פרויקטים גדולים, כמו "אשכולות אנרגיה", מקדמים התקנת מערכות אגירה בהיקפים משמעותיים.

נוסף על כך, קיימת בחינה של טכנולוגיות אגירה מתקדמות כמו אגירה באמצעות אוויר דחוס, אגירה שאובה (כגון המתקן בצוק מנרה), וסוללות זרימה. עם זאת, אתגרים רבים כגון עלויות גבוהות, רגולציה מורכבת, והיעדר תמריצים מספקים מאטים את קצב ההתקדמות.

קרן ג'נריישן היא אחת מהשחקניות המרכזיות בתחום האגירה בישראל. בשנת 2021 רכשה הקרן 25.5% מהבעלות על מתקן האגירה השאובה בגלבוע תמורת 220 מיליון שקל. המתקן בגלבוע הוא הפרויקט הגדול ביותר של אגירת אנרגיה בישראל, והוא כולל שתי טורבינות בהספק של 150 מגה-וואט כל אחת. הקרן מעריכה כי המתקן יניב הכנסות של כ-350 מיליון שקל בשנה, עם רווח תפעולי תזרימי של 225 מיליון שקל ותשואה שנתית של 10%.

פעילותה של קרן ג'נריישן בהובלת המנכ"ל ארז בלשה,נובעת מהחשיבות הגוברת של אגירת אנרגיה בתשתיות החשמל בישראל. השקעות הקרן בפרויקטים משמעותיים כמו זה בגלבוע מסייעות בשיפור היציבות האנרגטית של המדינה ומאפשרות שילוב מוגבר של אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל. בכך, הקרן ממלאת תפקיד מרכזי בקידום פתרונות אגירה מתקדמים ומסייעת בצמצום הפער בין ישראל למדינות המובילות בעולם בתחום זה.

השוואה לעולם המערבי

במדינות המערב המתקדמות, נושא אגירת האנרגיה הפך לאבן יסוד מרכזית במדיניות האנרגיה הלאומית, במיוחד לאור המעבר המואץ לאנרגיות מתחדשות. מדינות אלו פיתחו אסטרטגיות מקיפות להטמעת מערכות אגירה בקנה מידה נרחב, תוך שימוש במגוון טכנולוגיות חדשניות.

בארצות הברית, המובילה העולמית בתחום, מתקיימים פרויקטי ענק של אגירת אנרגיה בסוללות. קליפורניה, למשל, מפעילה מתקני אגירה בקיבולת של מאות מגה-וואט, המשולבים ברשת החשמל המקומית. גם טקסס, עם משאבי האנרגיה המתחדשת העצומים שלה, משקיעה משמעותית בתשתיות אגירה לייצוב אספקת החשמל.

באירופה, המגמה אף מתקדמת יותר. גרמניה ובריטניה מובילות בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות אגירה מתקדמות. הדגש המיוחד מושם על פיתוח תשתיות מימן ירוק, המאפשרות אגירת אנרגיה לטווח ארוך יותר בהשוואה לסוללות קונבנציונליות. באירופה קיימת גם התייחסות מיוחדת לשילוב מערכות האגירה עם רשתות חכמות, המאפשרות ניהול יעיל יותר של משאבי האנרגיה.

בניגוד בולט, ישראל נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים יותר של פיתוח תחום האגירה. בעוד שבמדינות המערב קיימת רגולציה מפותחת המעודדת השקעות בתחום, בישראל המסגרת הרגולטורית עדיין מתגבשת. המדינות המערביות מציעות מגוון תמריצים כלכליים, כולל מענקים ממשלתיים, הטבות מס, ותעריפים מועדפים למתקני אגירה, דבר המאיץ את התפתחות השוק.

אוסטרליה מציגה מודל מעניין במיוחד של שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי בתחום האגירה. המדינה מקדמת פרויקטים משולבים גדולים, בהם הממשלה מספקת תשתית ומסגרת רגולטורית, בעוד המגזר הפרטי מביא את הידע הטכנולוגי והמימון. גישה זו הובילה להקמת כמה ממתקני האגירה הגדולים בעולם.

מגמה זו במדינות המערב מדגישה את החשיבות הגוברת של אגירת אנרגיה בעידן של אנרגיה מתחדשת, ומספקת תובנות חשובות למדינות המצויות בשלבי פיתוח מוקדמים יותר של התחום, כמו ישראל.

אתגרים והזדמנויות לישראל

בעוד שבישראל ישנם אתגרים רבים בתחום האגירה, קיימות גם הזדמנויות משמעותיות. יתרונה של ישראל הוא בחדשנות טכנולוגית ובמחקר מתקדם, שיכול להוביל לפיתוח פתרונות אגירה ייחודיים. מיזמים כמו "אוגווינד" בתחום האוויר הדחוס וסטארט-אפים בתחום סוללות המצב המוצק מהווים דוגמאות לפיתוחים מקומיים פורצי דרך.

לשם האצת התחום, ישראל יכולה ללמוד ממדינות המערב ולאמץ מודלים רגולטוריים מתקדמים יותר, להגדיל את ההשקעה בתשתיות וליצור תמריצים כלכליים שימשכו משקיעים. במידה ותתבצע מדיניות ארוכת טווח שתעודד את התחום, ישראל תוכל להשתלב בקדמת הטכנולוגיה הגלובלית ולשפר את עצמאותה האנרגטית.

אגירת אנרגיה היא מרכיב קריטי במערכת החשמל של העתיד, וישראל נמצאת בצומת דרכים בתחום זה. בהשוואה לעולם המערבי, ישראל עדיין נמצאת בשלבי התפתחות בתחום האגירה, אך יש לה פוטנציאל משמעותי לצמצום הפערים. באמצעות השקעה בטכנולוגיות חדשות, שיפור הרגולציה וקידום מדיניות תומכת, ישראל יכולה להפוך לשחקן משמעותי בתחום אגירת האנרגיה בעולם.