פוטנציאל מבוזבז: למה מיליון נוסעים לא עולים על הקו האדום?

פוטנציאל הרכבת הקלה בגוש דן: איך ניתן למצות אותו?

דו"ח מקיף שפורסם על ידי ארגון 15 דקות חושף את הנתונים המלאים על השימוש בקו האדום של הרכבת הקלה (דנקל), המשרת את גוש דן. למרות ההשקעה האדירה בפרויקט התחבורתי, המספרים מצביעים על כך שהשימוש ברכבת עדיין רחוק מהתחזיות, והדו"ח מציע פתרונות מעשיים להגדלת מספר הנוסעים.

הדו"ח, המבוסס על מערכת BusBI החדשנית בשיתוף חברת הופאון ומשרד התחבורה, מציג תמונה מדויקת ומקיפה: קווים מזינים לא מספקים, מהירות נסיעה נמוכה במקטעים עיליים והיעדר התאמות תשתיתיות פוגעים בהיקף השימוש ברכבת.

הבעיה המרכזית: קווים מזינים לא יעילים

הנתונים מראים כי כ-1.8 מיליון אנשים גרים בטווח של עד 5 ק"מ מתוואי הרכבת הקלה, אך רק 400,000 מהם הצהירו שהם משתמשים בתחבורה ציבורית. באופן מעשי, מספר המשתמשים ברכבת נמוך מהתחזיות, בעיקר בגלל היעדר קווים מזינים מהירים ויעילים. אזורים כמו חולון ודרום-מזרח תל אביב מציגים ביקוש נמוך לעומת אזורים כמו מרכז רמת גן, בקעת אונו וגבעת שמואל, בהם קיים חיבור אפקטיבי יותר לרק"ל.

השפעה על האוטובוסים ומהירות נסיעה נמוכה

הדו"ח מצביע על ירידה בתדירות של קווי אוטובוס מקבילים, כגון קו 1, שהוביל בעבר את התוואי. במקביל, מהירות הנסיעה במקטעים העיליים (בעיקר בבת ים ויפו) עומדת על 14-16 קמ"ש בלבד, נמוכה מהמהירות הממוצעת של אוטובוס עירוני בגוש דן (17 קמ"ש). לעומת זאת, במקטע התת-קרקעי נמדדה מהירות גבוהה של 25-35 קמ"ש, אך רוב הנסיעות אינן מתבצעות מקצה לקצה.

הפתרון: קווים מזינים ותשתית מותאמת

הדו"ח ממליץ להקים מערכת של קווים מזינים חדשים או להסיט קווים קיימים כך שיחברו בין שכונות מרכזיות לתחנות הקו האדום. דוגמה להצלחה מופיעה בגני תקווה, שם שאטל מקומי שהפך לקו אוטובוס קבוע הוכיח ביקוש גבוה. נוסף על כך, יש להאיץ את מהירות הרכבת באמצעות מתן עדיפות ברמזורים במקטעים עיליים, במיוחד בבת ים, ולשפר את הקישוריות לתחנות רכבת ישראל.

בעיות נוספות: תקלות ועדכון מידע לציבור

חברת תבל, המפעילה את הרכבת, דיווחה על כ-80 אלף תקלות במהלך השנה הראשונה לפעילות הקו. עם זאת, רק 87 מהן דווחו לציבור בזמן אמת בערוץ הטלגרם של החברה. בנוסף, הציבור התלונן על היעדר מקומות ישיבה ברציפים, חוסר בולטות בכניסות לתחנות התת-קרקעיות ומעברים מורכבים בין תחנות מרכזיות.

סיכום: הפוטנציאל קיים, אך יש עוד עבודה

הקו האדום מהווה פריצת דרך תחבורתית, אך ניצול הפוטנציאל עדיין רחוק. כדי להגדיל את השימוש, יש לפעול לשיפור הקווים המזינים, לתת עדיפות לרק"ל ברמזורים ולהמשיך בשדרוג חוויית הנוסע. הדו"ח קורא לשיתוף פעולה בין משרד התחבורה לרשויות המקומיות על מנת להנגיש את הקו בצורה מיטבית ולשפר את המערכת לטובת הציבור.

20 דקות מסתוריות: מה עשו חיילים ישראלים ליד דמשק?